רחלנקו נ' איי אס אס - אשמרת בע"מ ואח'

פסק דין

1.השאלה העיקרית הניצבת לפנינו בהליך זה הינה מי היה המעביד של התובע: האם היה התובע עובד של הנתבעת 1 בלבד, או שהנתבעת 2, שבחצריה עבד התובע, היא שהיתה המעביד, ושמא מדובר במעבידים במשותף. נוסיף כי הסעדים שנתבעו בתביעה זו, ובכלל זה פיצויי פיטורים, הפרשות לקרן פנסיה, פדיון חופשה ועוד, נתבעו משתי הנתבעות ביחד ולחוד.

2.ואלו העובדות העולות מחומר הראיות שהוצג לפנינו:

א.הנתבעת 1 (להלן - אשמורת) סיפקה בתקופה הרלבנטית לתביעה זו שירותי ניקיון לנתבעת 2 (להלן - טבע, נ/1).

ב.התובע התקבל לעבודה כעובד ניקיון במפעל של טבע בירושלים ביום 16.11.08.

ג.ביום 22.5.11 פנה מנהל האתר בטבע, מר קיזלשטיין, לאשמורת וביקש להפסיק את עבודתו של התובע בשל עישון סמים בשטח המפעל (ראו עדות מר תומר אברהם בע' 35 ש' 22).

ד.ביום 24.5.11 נפגשו התובע ומר אילן כהן, מנהל סניף אשמורת בירושלים, עם מנהל המשק במפעל "פיברו" בבית שמש (להלן - המפעל). לאחר שיחה זו, שובץ התובע כעובד ניקיון שם. התובע עבד במפעל זה יומיים בלבד (30-31.5.11).

ה.ביום 31.5.11 הודיע התובע בכתב לאשמורת כי בשל המרחק מביתו למפעל מדובר בהרעת תנאי עבודתו, והוא רואה עצמו כמתפטר בדין מפוטר (נספח ב' לכתב התביעה המתוקן).

ו.ביום 9.6.11 שלח מר כהן מכתב לתובע בזו הלשון (נספח ג' לכתב התביעה המתוקן):

"1. לא ציינת מדוע ! הופסקה עבודתך בטבע מטעם טבע וראוי היה שתציין.

2. למרות זאת שובצת למקום עבודה חדש עם תנאים הרבה יותר טובים כולל שכר, התחלת והפסקת.

3. נקראת שוב למשרדי ולא הופעת.

4. אני קורא לך להתייצב במשרדי על מנת שנוכל לסיים את ההתקשרות בינינו בצורה מוסכמת ויפה עם רצון טוב!" (ההדגשה במקור- ד.פ.)

ז.ביום 3.7.11 נפגשו התובע ומר כהן במשרדי אשמורת. התובע הקליט את השיחה ותמליל של השיחה צורף לתצהיריו (נספח ד'). בתום השיחה כתב מר כהן סיכום פגישה ובו ציין כי הוצע לתובע תשלום של 50% מפיצויי פיטורים או שיבוץ בעבודה אחרת, אך הוא סירב (נספח ד' לכתב התביעה המתוקן). במסגרת גמר חשבון, שילמה אשמורת לתובע סך של 1,324 ₪ עבור פדיון חופשה ודמי הבראה (תלוש שכר 7/2011).

3.האם התקיימו יחסי עבודה בין התובע לטבע?

על פי האמור בתצהירו של התובע (סעיפים 3-4) במסגרת מאמציו למצוא עבודה הגיע לשערי מפעל טבע. הוא הופנה לגב' אידה אסרף, שהינה מפקחת מטעם אשמורת בטבע. לאחר ראיון גב' אסרף נערך לתובע ראיון עם מר תומר אברהם, האחראי על תחום הניקיון במפעל, ובהתייעצות עם מר גל קיזלשטיין, מנהל המשק בטבע, התקבל התובע לעבודה כעובד ניקיון (ראו עדות מר אברהם בע' 4 ש' 18-24, 28-29). בין התובע לבין אשמורת נחתם הסכם עבודה (נספח א לתצהיר התובע). התובע קיבל תלושי שכר מאשמורת בלבד.

לאחר תקופה מסוימת הועבר התובע לעבוד במחסן. זאת כדי לסייע למר יהושע מרום, ולאחר שעובדת אחרת במחסן עזבה (עדות מר אברהם ע' 5 ש' 13-17). התובע אייש תקן פנוי של טבע במחסן, בכדי שעבודת המחסן תתנהל כסדרה (ראו עדות מר קיזלשטיין מטעם טבע, ע' 37 ש' 31-32 ע' 38 ש' 1-2). התובע עזר בחלוקת חומרים מהמחסן (ע' 6 ש' 31-32), יצר קשר עם ספקים שונים, חתם על תעודות משלוח (ע' 7 ש' 1-9), והזמין ציוד מהמחסן במפעל טבע הנוסף בירושלים כאשר אזל הציוד (ע' 11 ש' 3-8). במחסן טבע היו חומרי ניקיון, אביזרים וציוד חד פעמי שהתובע סיפק לגב' אידה אסרף, האחראית על עובדי הניקיון מטעם אשמורת (ע' 36 ש' 6). במחסן היה גם ציוד משרדי (ע' 11 ש' 8), ציוד מכולת (ע' 6 ש' 4) ועוד. בעניין הוראות עבודה ופיקוח העיד מר אברהם כך:

"ש.כשהוא היה עוזר למר מרום, ממי היה מקבל הוראות.

ת.אני הייתי נותן הנחיות לאידה למפקחת ברוב המקרים, היא הייתה צריכה לבקש ממנו.

ש.על כל פעולה.